צעדים ראשונים עם QuailBreeder
כדי להתחיל, ממלאים קודם את שלושת הקטלוגים הראשיים, שמתארים את הציוד שבו אתם משתמשים בפועל: מדגרות, אומנות ומיקומים. פתחו את הלשונית "בית" (Home), בחרו "הגדרות" (Settings), והאפליקציה תוביל אתכם בהם שלב אחר שלב. במשק חצר טיפוסי זה לוקח כעשר דקות — וזה זמן מושקע היטב, כי ברגע שהאפליקציה מכירה את המכונות והכלובים שלכם, כל מסך בהמשך יכול לספור, להזהיר ולתכנן בשבילכם.
מדגרות
QuailBreeder תומך בשלושת הסוגים הקלאסיים של מדגרות: מדגרה (Setter), שבה הביצים שוהות במשך עיקר תקופת הדגירה ועוברות היפוך סדיר; מבקעה (Hatcher), שמקבלת אותן לימים האחרונים, כשהביצים שוכבות בלי תנועה עד שהאפרוחים בוקעים; ומדגרה משולבת, שעושה את שתי העבודות בארון אחד. לכל מדגרה אתם מזינים את מספר המגשים ואת קיבולת הביצים של כל מגש.
למה כל כך מפורט? כי הקיבולת היא הבסיס לתכנון של האפליקציה. כשאתם יוצרים אצווה, QuailBreeder בודק כמה ביצים נכנסות למכונה שבחרתם ועוזר לכם לחלק אותן בין המגשים, ואם אתם עובדים עם מדגרה ומבקעה נפרדות, הוא גם מזכיר לכם להגדיר את מגשי המבקעה ליום ההעברה. אם יש לכם כמה מכונות בגדלים שונים, הזינו את כולן: האפליקציה עוקבת אחרי התפוסה של כל אחת בנפרד, כך שתמיד תדעו באיזו מדגרה יש מגשים פנויים לפני שאתם אוספים את הביצים הבאות.
אומנות (Brooders)
אומנה (Brooder) היא הפעוטון החם שבו האפרוחים מבלים את השבועות הראשונים אחרי הבקיעה. לכל אומנה אתם מציינים את מספר האפרוחים המרבי שהיא יכולה להכיל בבטחה — והמספר היחיד הזה הוא מה שמאפשר לאפליקציה להזהיר אתכם מפני צפיפות יתר לפני שהיא קורית.
צפיפות יתר בשבועיים הראשונים היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לתמותה מוקדמת — ואחת הקלות ביותר למניעה. כשבקיעה יוצאת גדולה מהצפוי, מפתה לדחוס את כולם לקופסה אחת "רק לכמה ימים". אם הזנתם קיבולות אמיתיות, QuailBreeder מראה לכם כבר בזמן הבקיעה אם האפרוחים החדשים באמת נכנסים, ואתם יכולים להכין מראש אומנה שנייה במקום לאלתר בחצות.
מיקומים (Locations)
מיקומים (Locations) הם קבוצות של כלובים שמיועדות למטרה מסוימת. דוגמאות טיפוסיות: כלובים להחזקת להקת ההורים (עופות הרבייה שלכם), כלובים לייצור ביצים וכלובים לגידול עופות לבשר. מיקום יכול להיות סוללת כלובים בלול, חדר שלם או ווליירה גדולה אחת — מה שקובע הוא המטרה, לא הגאומטריה.
חשיבה לפי מטרות משתלמת בהמשך. ספירות הביצים נאספות לפי מיקום ייצור הביצים, הגדילה והמזון נרשמים במקום שבו חיים עופות הבשר, ולהקת ההורים שומרת על היסטוריה משלה. כשאתם מעבירים עופות מאומנה למיקום, האפליקציה יודעת למה העופות האלה מיועדים — והסטטיסטיקה שלכם נשארת נקייה. התחילו בפשטות: מיקום אחד לכל מטרה מספיק למחזור הראשון, ותמיד אפשר לפצל מיקום לכמה מיקומים כשהמשק גדל.
יצירת אצווה חדשה
טיפים מעשיים למחזור הראשון שלכם
כמה דברים שמשתמשים מנוסים היו רוצים לדעת כבר ביום הראשון:
- הזינו קיבולות אמיתיות, לא אופטימיות. האזהרות של האפליקציה אמינות רק כמו המספרים שאתם מזינים לה — מדדו את המגשים וספרו את המקום בכלובים פעם אחת, כמו שצריך.
- תנו להתראות של האפליקציה לספור בשבילכם. ההרגל שמציל הכי הרבה ביצים הוא לסמוך על התזכורות לימי ההעברה והבקיעה — ולא על חשבון בראש.
- רשמו אירועים במקום: ביצים שהוכנסו לדגירה, אפרוחים שבקעו, תמותה באומנה. מספר שנרשם יומיים אחר כך הוא ניחוש, וניחושים הורסים את סטטיסטיקת החיוניות שלכם.
- השתמשו בכפתור "ביטול" (Undo) בלי להתבייש. באצבעות קפואות לוחצים לפעמים לא נכון; מחיקת הפעולה האחרונה לוקחת שנייה ושומרת על ההיסטוריה שלכם נאמנה למציאות.
- הפעילו את החיבור ליומן אם אתם חולקים את העבודה עם המשפחה — כולם יראו את ימי ההעברה והבקיעה ביומן שהם כבר משתמשים בו.
- אל תחפשו הגדרה מושלמת ביום הראשון. הגדירו מדגרה אחת, אומנה אחת ומיקום אחד, הריצו אצווה קטנה מתחילתה ועד סופה, ושפרו את הקטלוגים תוך כדי שאתם לומדים מה המשק שלכם באמת צריך.