נהלו את תהליך הדגירה של ביצי השליו ועקבו אחריו, כולל טמפרטורה, לחות ולוח זמנים להיפוך הביצים. אם אתם משתמשים במדגרה (Setter), ציינו גם את מגשי המבקעה (Hatcher) המתוכננים. הגורמים העיקריים שמשפיעים על הדגירה הם גיל הנקבה שהטילה את ביצת הדגירה ואיכות המדגרות שלכם (חילוף אוויר צח בזמן שהעובר נמצא בביצה, כי גם הוא זקוק לחמצן).

הקליפה אינה אטומה לאוויר. יש בה אלפי נקבוביות מיקרוסקופיות (בין 7,000 ל-17,000) שמאפשרות לגזים לעבור בחופשיות בין פנים הביצה לסביבה החיצונית.

אל תחמיצו את היום הקסום הזה, את הנס של חיים חדשים שנולדים: חברו את היומן המועדף עליכם או קבלו התראות אישיות במכשיר שלכם — או את שניהם. בחרו מדגרה ומספר מגש. הזינו את מספר האפרוחים שבקעו וציינו לאיזו אומנה הם יועברו.

בשלב הזה אתם מקבלים את מדד הביצוע המרכזי (KPI) הראשון שלכם. אחוז החיוניות מחושב כיחס בין מספר האפרוחים שבקעו לבין מספר הביצים שהוכנסו לדגירה.

מעקב יומי אחר תמותת האפרוחים ורישום מסודר של שינויים בתזונה, באקלים וכדומה יקלו עליכם לזהות את הסיבה.

המשימה העיקרית בשלב הזה היא להעלות את אחוז החיוניות. טיפול נכון ומעקב צמוד יעזרו להשיג זאת.

בחרו "האכלה" (Feeding) ברשימת המשימות של האצווה. אחר כך ציינו את המיקום ואכלסו את הכלובים שפנויים באותו יום.

בשלב הזה אפשר גם ליצור רישומי שרידות.

חשוב לדעת: בשלב הזה הלהקה מוכנה לשחיטה תוך 50 עד 60 יום. התנאי לתחילת תהליך השחיטה הוא יצירת גיליון שחיטה (או הזמנת עיבוד). להזמנה הזאת יש תפקיד כפול: אפשר להשתמש בה גם כהזמנת מכירה, והיא הבסיס לשליחת החשבונית שנוצרת מתבנית אל הלקוח.

כשאתם משלימים את המחזור ומזינים את כל הנתונים הרלוונטיים, תוכלו להעריך את איכות המזון, את תנאי האחזקה ואת צפיפות האכלוס בכלובים, וכך לזהות איפה התוצאות היו חלשות ואיפה הביצועים היו מצוינים.

אפשר לערוך תבנית חשבונית שתומכת בקישורים לחיצים.

כשלא נשארים עופות באצווה, היא עוברת לארכיון באופן אוטומטי.