גידול שליווים: מדריכים מעשיים
דגירה, האבסה, הטלה, לול וחורף — מדריכים מעשיים לגידול שליווים, עם מספרים שניתנים כטווחים מהשטח ולא כדיוק מומצא.
גידול אפרוחי שליו — ארבעת השבועות הראשונים
חום, מצע יבש ומים רדודים קובעים את הצלחת השבועות הראשונים — עם טמפרטורות לפי שבוע, צפיפות אכלוס, מקום ליד המאביס והשוקת והמעבר לפני תחילת ההטלה.
אפרוח שליו שזה עתה בקע שוקל שישה עד שמונה גרם. כל מה שמשתבש בשבועות הראשונים משתבש בגלל המשקל הזה: האפרוח מתקרר מהר, טובע בשוקת שבשביל תרנגולת הייתה נחשבת רדודה, ונעלם דרך כל רווח שרחב יותר מאגודל. לכן חום מספיק מתחת למקור החום, מצע יבש ומים רדודים קובעים יותר מכל מה שבא אחר כך. אחרי ארבעה עד שישה שבועות התקופה הקשה נגמרת — אז העופות עוברים למקום אחר, והם עוברים לפני שהם מתחילים להטיל.
ההגעה
אפרוחים צריכים להגיע למקומם תוך שתים עשרה שעות מהבקיעה. בזמן הזה הם עדיין ניזונים משק החלמון ולא צריכים מזון מיד, אבל הם כן צריכים חום. אם אתם קונים אפרוחים, קצרו את הנסיעה: אפרוחים בני יום רגישים לטמפרטורות נמוכות, ונסיעה ארוכה במכונית קרירה עולה יותר ממה שחוסכים אצל ספק זול יותר.
להובלה השתמשו בקופסה בגובה עשרה סנטימטרים לפחות. מקופסה נמוכה יותר הם קופצים החוצה, ומוקדם יותר ממה שהייתם מצפים. קופסה רגילה של שישים על שישים סנטימטרים אפשר לחלק לארבעה תאים; מאה אפרוחים בתא הוא מספר מחוות גדולות, ובלהקה ביתית שמים בהתאם פחות. במכונית מכסים את הקופסה, כדי שרוח פרצים לא תחדור פנימה.
כדאי להסתכל היטב כשמכניסים אותם למקומם: אפרוח בריא עומד יציב על הרגליים, זז בחופשיות ושוקל כמקובל לגזע שלו. אם תקבלו אפרוחים שעומדים חלש על הרגליים, תקבלו איתם עבודה שרק לעתים רחוקות משתלמת.
חום — ומה האפרוחים אומרים לכם עליו
את החדר מחממים לפני שהאפרוחים נכנסים, לא אחרי. כערך מנחה: טמפרטורת חדר מ־28 מעלות ומעלה. מתחת למקור החום, בגובה הרצפה, צריך בשבוע הראשון 35 עד 36 מעלות. אחר כך מורידים את הטמפרטורה משבוע לשבוע:
| שבוע | מתחת למקור החום, בגובה הרצפה |
|---|---|
| 1 | 35–36 °C |
| 2 | 30–32 °C |
| 3 | כ־29 °C |
| מ־4 ואילך | טמפרטורת חדר, בלי רוח פרצים |
כמקור חום הוכיחו את עצמן מנורות אינפרא־אדום. החשוב הוא לא היצרן, אלא שמתחת למנורה יהיה חם ולצדה קריר יותר: האפרוחים צריכים להיות מסוגלים למצוא לעצמם את המקום המתאים.
מקום ומצע
על הרצפה אפשר להחזיק בשבועות הראשונים עד 150 אפרוחים למטר רבוע. אם הם נשארים באותו תא יותר משלושה שבועות, המספר יורד לכ־110. בין התאים מציבים מחיצות שבחלקן התחתון, עד גובה של כחמישים סנטימטרים, הן אטומות, ומעל זה הן עשויות רשת: החלק האטום למטה עוצר את רוח הפרצים, והרשת למעלה מעבירה אוויר.
לגידול על הרצפה יש בשבועות הראשונים יתרון שלא רואים כשמסתכלים על כלובים. אפרוחים בגודל הזה נפצעים כשהם נופלים מכלובים, וחלק מהתמותה בתקופה הזו נובע בדיוק מכך. אם אתם משתמשים בכלובים, בדקו כל פתח.
כמצע הוכיח את עצמו כבול, בעובי שני סנטימטרים, שזה בערך שלושה קילוגרמים למטר רבוע. אפשר גם נסורת, אבל יש לה חיסרון: האפרוחים מנקרים אותה ובולעים. מה נכנס לזפק — עדיף שתחליטו אתם.
מזון ומים
בימים הראשונים מספיקים מגשים שטוחים של כשלושים על שלושים סנטימטרים. מעל המזון שמים רשת — האפרוחים מכניסים דרכה את המקור, אבל לא יכולים לחטט ולפזר את המזון אל מחוץ למגש. בהמשך מחליפים את המגשים במאביסים אורכיים, גם הם עם סבכה נגד חיטוט. הקצו לפחות שני סנטימטרים של מקום אכילה לכל אפרוח; אם תקצו פחות, תגדלו להקה לא אחידה.
במים, הסכנה היא העומק. אפרוח שנופל פנימה ונרטב מתקרר, ובשוקת עמוקה מדי הוא טובע. שוקת ואקום הוכיחה את עצמה: קערית רדודה ועליה צנצנת הפוכה, ומתחת לשפת הצנצנת משהו שמרים אותה בכחמישה מילימטרים, כדי שהמים יזרמו החוצה. בימים הראשונים כדאי לחמם מעט את המים.
פטמות שתייה וכוסיות שתייה קטנות עובדות טוב, אבל האפרוחים צריכים להתרגל אליהן. כערך מנחה: עד השבוע השלישי כשלושים אפרוחים לפטמה, ואחר כך שמונה עד עשרה — ככל שהעופות גדלים, הם שותים יותר. בשוקות אורכיות, קצת יותר משלושה מילימטרים של מקום שתייה לכל עוף הם נתון שאפשר לעבוד איתו. את כל השוקות הפתוחות צריך לנקות כל יום; המצע תמיד מוצא את דרכו פנימה.
אור
בימים הראשונים האור דולק מסביב לשעון: האפרוחים צריכים למצוא מזון ומים בכל רגע. אחר כך מורידים לעשר עד שתים עשרה שעות ביום, ונשארים כך עד בערך השבוע החמישי. בכלובים, שבהם המזון והמים קרובים יותר, אפשר לעבור לזה כבר מהשבוע השני לחיים.
הסיבה לימים הקצרים היא ההטלה בהמשך: עופות צעירים שמקבלים יותר מדי אור מוקדם מדי מתחילים להטיל מוקדם מדי, לפני שהגוף מוכן. רק הלהקה הבוגרת מקבלת ארבע עשרה שעות אור ויותר.
המעבר
שליווים מתחילים להטיל בגיל של כ־36 עד 46 ימים. המעבר למגורי העופות הבוגרים צריך להיעשות לפני כן — נקבה שמתחילה להטיל באמצע מעבר מטילה בחוסר מנוחה, והביצים הראשונות מגיעות למקומות שבהם אף אחד לא מחפש אותן. לכן תכננו את המועד לפי גיל העופות, לא לפי סוף השבוע הפנוי.
מכאן והלאה חל מה שחל על עופות בוגרים: אוויר רגוע בלי רוח פרצים, מצע יבש, ארבע עשרה שעות אור. השבועות הקשים כבר מאחוריכם.
המספרים וערכי הייחוס במאמר הזה מבוססים על הספרות המקצועית על גידול שליווים — Stele, Osmanyan, Afanasyev, "ייצור ביצים בגידול עופות", הפרק על טכנולוגיית ייצור ביצי שליו.
שאלות נפוצות
- כמה חום צריכים אפרוחי שליו?
- את החדר מחממים לפני שהאפרוחים נכנסים — לכ־28 מעלות ומעלה. מתחת למקור החום, כשמודדים בגובה הרצפה, צריך 35 עד 36 מעלות בשבוע הראשון, 30 עד 32 בשני, כ־29 בשלישי, ומהשבוע הרביעי מספיקה טמפרטורת חדר בלי רוח פרצים. החשוב הוא ההפרש: חם מתחת למקור החום וקריר יותר לצדו, כדי שהאפרוחים ימצאו לעצמם את המקום המתאים.
- איך יודעים אם הטמפרטורה נכונה?
- לפי האפרוחים. אם הם מצטופפים מתחת למקור החום, קר מדי; אם הם יושבים רחוק, בשוליים, חם מדי; אם הם מתקבצים בערימות קטנות בשוליים, יש רוח פרצים — ובשבוע הראשון רוח פרצים מסוכנת יותר מסטייה של שתי מעלות.
- איך מונעים מאפרוחים לטבוע בשוקת?
- בעזרת מים רדודים: שוקת ואקום מקערית רדודה וצנצנת הפוכה שמורמת בכחמישה מילימטרים, או צלוחית מלאה בגולות. אפרוח שנופל פנימה ונרטב מתקרר. בימים הראשונים כדאי לחמם מעט את המים.
- כמה אור צריכים אפרוחים?
- בימים הראשונים מסביב לשעון, כדי שימצאו מזון ומים בכל רגע, ואחר כך עשר עד שתים עשרה שעות ביום, עד בערך השבוע החמישי. הימים הקצרים מכוונים: עופות צעירים שמקבלים יותר מדי אור מוקדם מדי מתחילים להטיל לפני שהגוף מוכן.
- מתי מעבירים אפרוחי שליו אל העופות הבוגרים?
- לפני תחילת ההטלה, שחלה בערך בין יום 36 ליום 46. נקבה שמתחילה להטיל באמצע מעבר מטילה בחוסר מנוחה, והביצים הראשונות מגיעות למקומות שבהם אף אחד לא מחפש אותן. תכננו את המועד לפי גיל העופות, לא לפי סוף השבוע הפנוי.