קניית שליווים — על מה להקפיד אצל המגדל

קנו במקום שבו נותנים לכם לראות את הלהקה במו עיניכם, והתחילו עם פחות עופות ממה שאתם רוצים בעצם. לרוב המתחילים, עופות צעירים זמן קצר לפני תחילת ההטלה הם הדרך הרגועה ביותר להתחיל: אתם רואים מה אתם מקבלים, ולא צריכים לא מדגרה ולא אומנה. מוכר שעונה ברצון ושואל בעצמו שאלות — זה כבר הדבר החשוב ביותר.

ביצי דגירה, אפרוחים או עופות בוגרים

כל הדרכים מובילות ללהקת שליווים, אבל כל אחת מהן דורשת משהו אחר — ציוד, זמן, ונכונות להתמודד עם אובדן עופות ועם זכרים.

לביצי דגירה ולאפרוחים מצטרפת אמת לא נוחה: בערך מחצית מהעופות הם זכרים, ואי אפשר להחזיק יותר מזכר אחד על כל שלוש עד חמש נקבות בלי שהלהקה תסבול. אם אינכם מוכנים להחליט מראש לאן ילכו הזכרים העודפים, קנו נקבות מלכתחילה.

איך מזהים להקה מטופלת היטב

סעו למקום. ביקור של חצי שעה אומר יותר מכל מודעה.

• ריח. התכופפו; בגובה העופות מריחים את מה שלא בולט בעמידה. ריח חריף של אמוניה הוא הסימן המובהק ביותר שיש — פירושו רטיבות, צפיפות יתר או ניקיון לעתים רחוקות מדי.
• יובש. מצע שזורם בין האצבעות במקום להידבק. כתמים לחים מתחת לשוקת ובמקומות הלינה הם תחילתן של כמעט כל הבעיות.
• מקום ומבנה. מסתור, אמבט חול יבש, כמה עמדות האכלה ושתייה מפוזרות בשטח, במקום הכול בפינה אחת.
• העופות עצמם. נוצות חלקות ונקיות, עיניים צלולות ופקוחות לרווחה, נשימה שקטה. הלהקה צריכה להגיב אליכם — לרוץ לעברכם או לברוח, אבל לא לשבת באדישות.
• רגילות לאדם. עופות שמטפלים בהם כל יום ערניים, אבל לא נכנסים לפאניקה. להקה שמתעופפת כולה בבת אחת — כמעט לא טיפלו בה בידיים.
• נכונות למסור מידע. המבחן הטוב ביותר הוא שאלה שאין לה תשובה יפה: כמה עופות איבדתם בשנה האחרונה. מי שעונה ברוגע ובפירוט — מנהל להקה. מי שמתחמק או אומר "אף לא אחד" — לא.
• גיל העופות. מגדל יודע אותו, וגם את גיל עופות ההורים. אם אף אחד לא יכול לנקוב בתאריך בקיעה, הרישומים נמצאים באותו מצב כמו הלול.

שאלות לשאול לפני הקנייה

1. בני כמה העופות בדיוק, ומאיזו בקיעה הם.
2. מה הם אוכלים כרגע, איזה מותג, באיזה גודל גרגיר. תצטרכו מלאי קטן מהמזון הזה למעבר.
3. האם הם אחים. כדי לבנות קו רבייה צריך שני קווים שאין ביניהם קרבה, אחרת בעוד שנתיים תיתקעו.
4. האם כל העופות באים מהלהקה של המוכר עצמו, ומתי הצטרף אליה לאחרונה עוף מבחוץ.
5. האם היו בחודשים האחרונים מחלות, תמותה או טיפולים.
6. איך העופות מוחזקים — על רצפה עם מצע או על רשת, בתוך מבנה או בחוץ.
7. בנקבות: האם הן כבר מטילות, וממתי.
8. מה צריך לעשות בעניין מסמכים, סימון ורישום. דרישות המכירה, הרישום וההיגיינה משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור; מה שקובע הוא המידע מהשירותים הווטרינריים או מהרשות המקומית. בררו את זה לפני הקנייה, לא אחריה.

כמה עופות להתחלה

ללהקה ראשונה הוכיחו את עצמן קבוצות קטנות — בגידול חובבני רבים מתחילים עם חמישה עד עשרה עופות בערך. שליווים הם חיות להקה; בפחות מארבעה עופות הם נעשים חסרי מנוחה, ועוף בודד אינו אפשרות.

לגבי היחס: אם אתם רוצים רק ביצים למטבח, החזיקו להקה של נקבות בלבד. זו האפשרות השקטה ביותר: הנקבות מטילות גם בלי זכר בדיוק באותה מידה, אין עופות מוטרדים ואין רעש מוקדם בבוקר. אם אתם רוצים להרבות, מצטרף זכר אחד על כל שלוש עד חמש נקבות — פחות נקבות לכל זכר פירושו גבים מרוטים וחוסר מנוחה. שני זכרים בלהקה קטנה כמעט אף פעם לא מסתדרים.

אם אפשר, קחו את כל העופות מאותו מקור ובאותו גיל. להקה שהורכבה משתי להקות מביאה איתה שתי היסטוריות של מחלות וסדר ניקור שעוד לא הוכרע.

הובלה

ההובלה היא השעה הקשה ביותר בחייו של עוף שנקנה. שמרו עליה קצרה ומשעממת.

• כלי ההובלה: ארגז הובלה יציב וחשוך או קרטון עם הרבה חורי אוורור קטנים, נמוך מספיק כדי שהעופות לא יוכלו להתעופף. את הרצפה מרפדים במצע כדי שלא תהיה חלקה.
• הפרידו בין העופות אם יש ביניהם זכרים או אם הם באים מלהקות שונות. בצפיפות הם מנקרים. אל תדחסו יותר מדי, אבל גם אל תהיו נדיבים מדי במקום: העופות לא צריכים להיטלטל מצד לצד בארגז.
• חום מסוכן יותר מקור. מכונית בשמש הופכת למלכודת בתוך דקות. סעו בקרירות של הבוקר או בערב, הניחו את הארגז על רצפת הרכב לפני המושב, ולעולם אל תשאירו את הרכב עומד בשמש. בכפור ההפך נכון: נסיעה קצרה ובלי רוח פרצים.
• מים לא שמים בארגז — הם נשפכים ומרטיבים את העופות. בנסיעות ארוכות יותר, פרוסת מלפפון היא הפתרון הפשוט ביותר.
• סעו ישר הביתה, בלי עצירה לסידור נוסף.

הימים הראשונים בבית

הכניסו את העופות ללול ותנו להם מנוחה. קודם מים, אחר כך המזון שהמוכר נתן להם, ואותו מחליפים לאט במזון שלכם במשך שבוע עד שבועיים. החלפה פתאומית של המזון יחד עם ההובלה והסביבה החדשה היא עומס אחד יותר מדי.

בימים הראשונים ותרו על אורחים ועל כל נגיעה בעופות בלי סיבה. קחו בחשבון שהנקבות לא יטילו שבוע עד שבועיים — זה נורמלי ואינו סימן לקנייה גרועה.

אם כבר יש לכם שליווים, החזיקו את החדשים בנפרד בהתחלה: מקום משלהם, ציוד משלהם, ותמיד מטפלים בהם אחרונים — במשך שבועיים עד שלושה שבועות. אחר כך הכי טוב להכניס את שתי הקבוצות בבת אחת לשטח שהוכן מחדש, כדי שאף אחד לא יגן על טריטוריה.

למה מציאה בלוח מודעות היא בדרך כלל לא מציאה

אין שום דבר נגד לוחות מודעות — מגדלים טובים רבים מפרסמים שם. נגד המציאה — יש. הצעות זולות באופן בולט הן רק לעתים רחוקות נדיבות, ובדרך כלל אחד משלושה דברים: מפרקים להקה כי יש בה בעיות; הנקבות כבר עברו את תקופת ההטלה הטובה ביותר שלהן; או שמדובר בזכרים עודפים שנמכרים בתור "שליווים".

שלוש נקודות עושות את ההבדל בין מודעה לבין קנייה:

• איסוף אצל המוכר במקום מסירה בחניון. מי שלא רוצה להראות את הלהקה — יש לו סיבה לכך.
• מוכר ששואל שאלות. מי שלא אכפת לו לאן הולכים העופות שלו, גם לא היה אכפת לו איך גידל אותם.
• זמינות גם אחרי הקנייה. מגדל שאפשר להתקשר אליו בעוד ארבעה שבועות עם שאלה שווה יותר מהפרש המחיר.

החיסכון בקנייה קטן לעומת מה שעולה עוף חולה שנקנה מבחוץ — בזמן, בעופות ובהנאה.