גידול שליווים: מדריכים מעשיים
דגירה, האבסה, הטלה, לול וחורף — מדריכים מעשיים לגידול שליווים, עם מספרים שניתנים כטווחים מהשטח ולא כדיוק מומצא.
מכירת ביצי שליו ועופות — מה לברר מראש
דרכי המכירה, השאלות לשירותים הווטרינריים ולרשות המקומית, תמחור כן לפי המספרים שלכם, אריזה ורישום.
למכור ביצי שליו ושליווים מהגידול שלכם אפשר באופן עקרוני, ומגדלים קטנים רבים עושים זאת. אבל קודם בררו מה חל עליכם: סימון, רישום הלהקה, דרישות היגיינה ומיסוי מוסדרים באופן שונה ממדינה למדינה ומאזור לאזור, ומה שנכון באזור הסמוך לא בהכרח נכון אצלכם. את המידע הזה תקבלו מהשירותים הווטרינריים ומהגורם המפקח על בטיחות המזון באזורכם, מהרשות המקומית, וברגע שהכסף מתחיל לזרום באופן קבוע — גם מיועץ מס.
את מי לשאול ומה לשאול
התקשרו לפני שהביצה הראשונה עוברת מעל הדלפק; שיחת טלפון לא עולה כלום מלבד קצת זמן. כתבו לעצמכם מראש מה אתם מתכננים — מספר העופות, הכמות המתוכננת, למי אתם רוצים לספק — כי על זה ישאלו אתכם קודם.
| גורם | על מה שואלים |
|---|---|
| השירותים הווטרינריים | האם צריך לדווח על הלהקה או לרשום אותה, מאיזה מספר עופות, ומה חל על מסירת עופות חיים |
| הגורם המפקח על בטיחות המזון | מה חל על אספקת ביצים לצרכנים, מה משתנה באספקה לחנויות או למסעדות, איזה סימון נדרש |
| הרשות המקומית | על מה צריך להקפיד במכירה מהחווה, בצד הדרך או בשוק |
| יועץ מס | מאיזה שלב צריך לדווח על הכנסות ומה עליכם לרשום לשם כך |
לכל מידע שקיבלתם רשמו תאריך, גורם ושם. זו לא פורמליות: אם שנה אחר כך מישהו אחר בטלפון ייתן לכם מידע אחר, תדעו על מה הסתמכתם.
דרכי המכירה ומה כרוך בכל אחת מהן
מכירה מהחווה. הדרך הקצרה ביותר: הלקוחות באים אליכם, אין הובלה ואין דמי דוכן. מה שצריך לברר הוא אם וכיצד מדווחים על מכירה בכתובת שלכם, מה חל על מכונת ממכר או על עמדת שירות עצמי, ועל מה צריך להקפיד בשלט בצד הדרך. מבחינה מעשית עולה גם השאלה איפה תאחסנו את הביצים בינתיים בקור ובניקיון, ומי יפתח כשאתם לא שם.
חברים ועמיתים. הדרך הרגילה להתחיל, וזו עם הכי מעט מכשולים. ובכל זאת, גם כאן מזון עובר מהיד שלכם ליד של מישהו אחר. בררו מאיזה שלב זה נחשב בעיני הרשות למכירה ומה משתנה בעקבות זאת. אם תתחילו כאן כמו שצריך, לא תצטרכו לשנות דבר אחר כך.
שוק שבועי. הרבה יותר דרישות: מקום ודמי שימוש מול הנהלת השוק, דרישות מהדוכן עצמו, מהקירור ומהיגיינת הידיים, ובנוסף שאלת הסימון בדוכן. הכניסו לתמחור חצי יום בדוכן, את הנסיעה הלוך ושוב ואת ההקמה — השוק הוא הדרך שאוכלת הכי הרבה זמן עבודה.
מסעדות וחנויות איכר. כאן אתם כבר לא מוכרים לצרכנים, אלא לעסק שמעבד את התוצרת הלאה. מהניסיון, זה השלב עם הכי הרבה דרישות, ובדיוק על זה שואלים את הגורם המפקח על בטיחות המזון לפני שמבטיחים משהו לשף. בתמורה, הכמויות ניתנות לתכנון והרכישה סדירה — וזה שווה הרבה לתמחור.
עופות חיים. במסירה של ביצי דגירה, אפרוחים ושליווים מטילים עשויות לחול דרישות נוספות, לא פעם מתוך החקיקה בנושא מחלות בעלי חיים. שאלו את השירותים הווטרינריים מה צריך לתעד במסירה, מה צריך לתת לקונה ומה חל על ההובלה.
כמה עולה לכם ביצה
הטעות הנפוצה ביותר של מגדלים קטנים היא לקבוע את המחיר לפי שק המזון. המזון הוא הסעיף הבולט ביותר, אבל רק לעתים רחוקות הוא מגיע לחצי מהעלות. עבדו עם המספרים שלכם — ממוצעים מומצאים מהאינטרנט לא עוזרים לאף אחד, וממילא המחירים שונים מאוד מאזור לאזור.
| סעיף | מאיפה מגיע המספר |
|---|---|
| מזון | מחיר השק חלקי תכולתו, כפול הצריכה לעוף ליום |
| מצע, גריט, סידן | קבלות של רבעון אחד, חלקי שלוש |
| חשמל | תאורה, לוח חימום, מדגרה, קירור — בלית ברירה מונה משנה |
| מים | בדרך כלל מעט, אבל לא אפס |
| קניית עופות או דגירה | העלות לעוף, מחולקת על פני חודשי ההטלה |
| אובדנים | עופות שלא מגיעים לסוף תקופת ההטלה |
| אריזה | קופסאות, מדבקות, שקיות |
| החלפה ותיקון | שוקתות, רשתות, מנורות לאורך השנה |
| זמן עבודה | דקות ביום, מדודות ביושר, לא מוערכות |
החישוב פשוט יותר ממה שהטבלה גורמת לו להיראות. קחו תקופה שבה לא השתנה שום דבר גדול — רבעון מספיק — והציבו את הסכומים שלכם:
- A — כל ההוצאות של הרבעון מהטבלה, בסך הכול
- B — זמן העבודה של הרבעון בשעות, כפול תעריף לשעה שאתם עצמכם רואים כהוגן לזמן שלכם
- C — הביצים שמכרתם בפועל באותו רבעון
- מחיר העלות לביצה = (A + B) חלקי C
מה שקובע הוא C: לא הביצים שהוטלו, אלא הביצים שנמכרו. שבר, צריכה עצמית ומה שאתם נותנים במתנה שייכים לצד העלויות, לא לצד המכירות. אם אתם מוכרים באריזות של עשר או עשרים, הכפילו את התוצאה בהתאם, וקיבלתם את המחיר המינימלי לאריזה.
שני דברים בולטים כמעט בכל פעם. חלקו של זמן העבודה גבוה מהצפוי, ברגע שבכלל מכניסים אותו לחישוב; אם אתם מחשבים אותו כאפס, אתם מסבסדים את הלקוחות שלכם. והמספר משתנה מאוד עם תפוקת ההטלה — בחורף הוא יכול לעלות פי כמה, כי העלויות נשארות והביצים לא מגיעות. לכן חשבו על פני שנה שלמה, לא על פני החודש הטוב ביותר.
המחיר שתבקשו בסוף נגזר ממחיר העלות הזה וממה שמקובל באזור שלכם. לשם כך אל תשאלו את האינטרנט, אלא בדקו מה עושים מגדלים קטנים אחרים וחנויות איכר בסביבה. ואל תמכרו מתחת למחיר העלות כדי להיפטר מהסחורה מהר יותר — זה מוריד את המחיר לכולם והופך תחביב לעסק מפסיד.
אריזה והובלה
הקליפה דקה יותר ממה שהיא נראית. מה שהוכיח את עצמו:
- קופסאות קשיחות עם שקעים, במקום שקיות רופפות. ביצים שנוגעות זו בזו מגיעות שלמות רק לעתים רחוקות.
- אחסון במקום קריר ויבש, בלי קפיצות בטמפרטורה. ביצה שעוברת מקור לחום מתכסה באדים, וקליפות לחות הן בעיה.
- לא לשטוף. לקליפה יש שכבת הגנה טבעית, והשטיפה מסירה אותה. ביצים מלוכלכות מאוד עדיף לפסול מאשר לנקות. אם ביצים מלוכלכות באופן קבוע, הסיבה היא המצע וקיני ההטלה, לא הניקוי.
- ברכב — מונחות שטוח ובצל, לא על המושב האחורי בשמש. בחום — צידנית, בלי מגע ישיר עם הקרחום.
מה צריך להופיע על האריזה ומה לא — זו שוב שאלה לגורם המפקח על בטיחות המזון: פרטים על זמן השמירה, על המקור ועל הסימון הם בין הנקודות שבהן מגדלים טועים הכי הרבה.
רישום
נהלו רישום פשוט, בלי קשר לשאלה אם מישהו דורש אותו. הוא עולה כמה דקות ביום, ובהמשך עונה על השאלות של הרשות, של יועץ המס, וגם על השאלה שלכם — האם כל העניין משתלם.
לקוחות שחוזרים
את הלקוחות הקבועים קובעת האמינות יותר מאשר המחיר. אם אתם מתחייבים לספק את אותה כמות כל שבוע ועומדים בזה גם בדצמבר, הלקוחות נשארים. אם אתם נדיבים בקיץ ומבטלים בחורף, אתם מאבדים אותם לספק הבא.
מכאן נובעים שני דברים: לעולם אל תבטיחו יותר ממה שהחודש הגרוע ביותר שלכם מניב, והודיעו מוקדם כשהמצב נעשה דחוק. הודעה שבוע מראש נסלחת, ארגז ריק ביום האיסוף — לא. גודל אחיד, קליפות נקיות ותמיד אותה אריזה משלימים את השאר — מה שנראה אמין נזכר כאמין.
אם אתם ממילא רושמים את הלהקה, את ימי ההטלה ואת המכירות, נהלו את זה באותו מקום שבו אתם מנהלים את העופות שלכם, ולא במחברת נוספת.
שאלות נפוצות
- אפשר למכור ביצי שליו מגידול עצמי?
- באופן עקרוני כן, ומגדלים קטנים רבים עושים זאת. מה שחל במקרה שלכם — סימון, רישום הלהקה, דרישות היגיינה, מיסוי — מוסדר באופן שונה ממדינה למדינה ומאזור לאזור. שאלו מראש את השירותים הווטרינריים, את הגורם המפקח על בטיחות המזון ואת הרשות המקומית שלכם.
- את מי צריך לשאול לפני המכירה הראשונה?
- את השירותים הווטרינריים — אם צריך לדווח על הלהקה, ומאיזה מספר עופות; את הגורם המפקח על בטיחות המזון — מה חל על אספקה לצרכנים ומה משתנה בחנויות ובמסעדות; את הרשות המקומית — על מכירה מהחווה, בצד הדרך או בשוק; ויועץ מס — ברגע שהכסף מתחיל לזרום באופן קבוע. לכל מידע רשמו תאריך, גורם ושם.
- כמה עולה לכם לייצר ביצת שליו?
- חשבו עם המספרים שלכם על פני רבעון: כל ההוצאות (A) ועוד זמן העבודה בשווי כספי (B), חלקי הביצים שנמכרו בפועל (C). מה שקובע הוא C — שבר, צריכה עצמית וביצים שניתנו במתנה שייכים לצד העלויות. אם אתם מחשבים את זמן העבודה כאפס, אתם מסבסדים את הלקוחות שלכם.
- האם לשטוף ביצי שליו לפני המכירה?
- לא. לקליפה יש שכבת הגנה טבעית, והשטיפה מסירה אותה. ביצים מלוכלכות מאוד פסלו במקום לנקות אותן. אם ביצים מלוכלכות באופן קבוע, הסיבה היא המצע וקיני ההטלה, לא הניקוי.
- איך שומרים על לקוחות קבועים?
- באמינות, לא במחיר. לעולם אל תבטיחו יותר ממה שהחודש הגרוע ביותר שלכם מניב, והודיעו מוקדם כשהמצב נעשה דחוק. הודעה שבוע מראש נסלחת, ארגז ריק ביום האיסוף — לא.