לשלשת שליווים כדשן — טרייה, מקומפסטת וכמה לערוגה

לשלשת שליווים היא דשן חזק: עשירה בחנקן ובזרחן, זמינה לצמחים במהירות, והשפעתה נמשכת כמה שנים. טרייה היא לא צריכה להגיע לצמחים, כי היא שורפת שורשים ועלים צעירים. הכי טוב לקמפסט אותה יחד עם המצע ולהצניע אותה באדמה בסתיו.

המחבר השתמש בלשלשת שליווים בגינה הביתית וקיבל תוצאות טובות. המספרים במאמר הזה לקוחים מהקובץ "גידול שליווים" בעריכת L. A. Zadorozhnaya (2005) והם נכונים ללשלשת עופות באופן כללי; המקור לא מביא מדידות משלו ללשלשת שליווים.

כמה לשלשת יוצאת

כלל אצבע: מה שנכנס כמזון יוצא, לפי נפח, בערך כלשלשת — דלי מזון, דלי לשלשת. בגידול על הרצפה זו לא לשלשת טהורה אלא לשלשת מעורבת במצע של כבול, נסורת או קש. לגינה התערובת הזאת היא החומר הטוב יותר: המצע סופג לחות ומביא את החומר העשיר בפחמן שהקומפוסט צריך.

מה יש בה

ככל שהלשלשת יבשה יותר, התכולה גבוהה יותר. המקור נותן ללשלשת עופות:

לשלשת מיובשת היא בערך 80% חומר אורגני. בהשוואה לזבל בקר, לשלשת עופות עשירה פי שלושה עד ארבעה בחומרי הזנה. בשנה הראשונה היא פועלת כמעט כמו דשן מינרלי, ומפני שחלק מהיסודות משתחרר לאט, היא ממשיכה לפעול עוד שנתיים-שלוש.

מה שחסר בה הוא אשלגן. לכן לתפוחי אדמה, לירקות שורש ולגידולים אחרים שצריכים הרבה אשלגן הלשלשת לבדה לא מספיקה; אפר עץ משלים את החסר.

למה לא טרייה

ברוב הלשלשת הטרייה החנקן נמצא בצורת חומצת שתן. באדמה היא הופכת קודם לשתנן, אחר כך לאמוניום ולבסוף לחנקה. במנות גדולות זה מעכב שתילים וצמחים צעירים, ובמנת יתר החנקה מצטברת בירקות. מגע ישיר עם לשלשת טרייה שורף עלים ושורשים.

לכן לא מפזרים לשלשת טרייה לבדה, אלא מערבבים אותה עם הרבה קש, כבול או נסורת, ועדיף במחצית הראשונה של עונת הגידול.

אחסון וקומפוסט

לשלשת טהורה לא כדאי להשאיר זמן רב באוויר הפתוח. היא מאבדת חנקן, ואם היא קופאת בחורף ומפשירה באביב — עד 40%. הדרך הפשוטה ביותר, עם הפסד קטן, היא ערמת קומפוסט. בונים אותה כך:

1. על מקום ישר ומוגבה מעט פורסים 30 סנטימטרים של חומר סופג: כבול, קש, נסורת או עלים.
2. מעליו 20 סנטימטרים של לשלשת, אחר כך שוב מצע, שוב לשלשת, עד שהערמה מגיעה לגובה של כמטר.
3. חומר יבש מרטיבים בזמן הבנייה.
4. נגד הריח מכסים את הערמה בקש ובכ-20 סנטימטרים של אדמה.

אחרי כחודש וחצי הקומפוסט מוכן. אם חיידקים וזרעי עשבים מתים בתהליך תלוי בכמה הערמה מתחממת מבפנים; ערמה קטנה ורופפת לרוב לא מגיעה לזה. במקרה כזה תנו לה להבשיל זמן רב יותר.

את הקומפוסט עדיף לפזר בסתיו: לפזר ולהצניע מיד. לפי המקור, אם נותנים אותו באביב הוא מאחר את הבשלת היבול. רק בקרקע חולית אפשר גם באביב, כשבועיים לפני הזריעה או השתילה.

כמה לערוגה

הכמויות של המקור ללשלשת עופות, למטר רבוע:

קומפוסט של לשלשת ומצע סובל יותר: עד 1.5 עד 2 קילוגרם למטר רבוע בזמן החפירה. את התמיסה המקור חוזר ונותן כל 7 עד 10 ימים עד שהירקות מבשילים.

לגידולים מסוימים המקור נותן כללים קלים לזכירה:

• תפוחי אדמה: בלי לשלשת טהורה ובלי תמיסה, רק לשלשת עם מצע באביב, ובנוסף אפר עץ.
• ירקות שורש: לשלשת עם מצע רק בסתיו.
• בצל ושום: לשלשת עם מצע בסתיו.
• ירקות עלים ותבלינים: בלי תמיסה.
• דלועיים ועגבניות סובלים את הכמויות הגדולות ביותר ומקבלים את הלשלשת באביב, כרוב באביב או בסתיו.

היגיינה

לשלשת עופות טרייה עלולה לשאת גורמי מחלה, ובהם סלמונלה. לבשו כפפות בניקוי הלול ובפיזור, ושטפו ידיים אחר כך. לא שמים לשלשת טרייה בערוגות של ירקות שייאכלו בקרוב חיים, כמו חסה, צנונית, תבלינים או תותים, אלא משתמשים בה דרך הקומפוסט או בסתיו. כמה זמן להשאיר בין הדישון לקטיף — על זה ישיב שירות ההדרכה החקלאית באזור שלכם.

אם נותנים או מוכרים

להרבה מגדלים יש יותר לשלשת ממה שהגינה שלהם צריכה. אם נותנים אותה או מוכרים, שואלים קודם את השירות הווטרינרי ואת שירות ההדרכה החקלאית באזור מה חל על כך; הכללים שונים ממדינה למדינה.